אריק קליין - טכנולוגיות חדשניות מבית סייפסקיי 

עד לפני מספר שנים ניתוח השתלת לב, נחשב היה לניתוח המסובך ביותר מכל ניתוחי ההשתלות. אולם בשנים האחרונות אנו עדים להליך רפואי שנראה כאילו לקוח מסרטי מדע בדיוני: ניתוח השתלת פנים.

מאת: אריק קליין

יש משהו מרתק בניתוח זה, בו אצל המנותח משותלים עור, רקמות, נימים, עצמות ושרירים – שהיו שייכים לפנים של מישהו אחר. כמובן שהכל נעשה בעזרת ציוד עתידני הקיים רק בבתי חולים בודדים בעולם.

בשבוע שעבר דווח על כך שבית חולים ספרדי ביצע לראשונה ניתוח השתלת פנים והעניק למטופל, שאיבד את פניו בתאונת ירי, לסת, אף, עצמות לחיים, שיניים ועור חדש. את הניתוח המסובך ביצעו 30 אנשי צוות רפואי, שניתחו את האיש במשך 24 שעות בבית חולים בברצלונה.

הרופא סיפר כי המטופל הוא חוואי בן 30, שאיבד את פניו בתאונה לפני כחמש שנים, לאחר שנפצע קשה בפניו מירי אקדח בתאונה, ומאז מאושפז ועבר כבר תשעה ניתוחים כושלים לתיקון העיוותים בפניו; כעת מצבו יציב והוא מחלים מהניתוח שנערך בחודש שעבר. הוא עדיין לא מסוגל לדבר, לחייך או לאכול, אבל מסוגל לבלוע רוק ובעיקר, לראות את פניו החדשות במראה.

איך מתבצע ניתוח השתלת פנים?

ניתוח השתלת פנים הוא מורכב מאין כמוהו. אנסה לפשט את התהליך ולחלק אותו למספר שלבים:

1. הרופאים מאתרים תורם מת שפניו ישמשו לצורך ההשתלה

2. מהתורם נאספים במשך כארבע שעות רקמות עור, כלי דם ותאי שומן ושרירים סביב אזורי השפתיים, הלחיים והמצח

3. חלקי הפנים יחד עם רקמות עור חיצוניות מועברים לשימור בנוזל

4. המושתל מורדם ומוכנס לניתוח

5. הרופאים מציבים על פני המנותח החתוכות את רקמות הפנים שנלקחו מהתורם: אף, לחיים, עצמות לחיים, לסת עליונה ותחתונה, שפתיים ושרירי פנים.

6. כלי הדם, העצבים ורקמות השריר מועברים מפניו של התורם ומוצמדים על פני המושתל

7. אלו מכוסים ברקמת עור חיצונית הכוללת את תווי פניו של התורם

8. הרופאים מחזקים את העצמות ותאי העצב והשריר בפניו החדשות של המושתל כדי לוודא שיקום מלא.

השתלות פנים חלקיות כבר מבוצעות בשנים האחרונות בצרפת, ארה"ב, סין וספרד. בעולם נשמעים קולות מעורבים בתגובה להשתלת הפנים המורכבת. רופאים מארה"ב מתחו ביקורת על הדיווח וטענו כי כל עוד לא מוצגות פניו החדשות של המנותח לא ניתן לשפוט את הצלחת ההשתלה.

לפניכם סרטון המתאר את השתלת הפנים הראשונה שנעשתה באישה אמריקאית:

לוידיאו:אריק קליין

מאת:אריק קליין